top of page

800 מילה על 36 הפרש

פתאום קם אדם בבוקר, ומרגיש כי הוא עם, ומתחיל ללכת, ואז הוא מתחיל לרוץ, ואז הוא מתחיל לכדרדר כזה נמוך ומהר, ואז הוא דופק לך שלשות כאילו אין מחר, ואז הוא מחלל אותך בהגנה, ולכל הנפגש בדרכו הוא נותן ביץ'-סלאפ כזה מביך וקורא הוא "יו, ביצ'ס, עפתם על עצמכם בקטע מביך אחרי המשחק הראשון, הא? שבו, שבו בשקט". לאדם הזה קוראים סטף קרי, והוא כרגע נותן פלייאוף של אגדות.

(אדם שהוא לא סטף קרי קם בבוקר)

מה כותבים על משחק שאין מה לכתוב עליו? שאלה טובה. קרוב ל-800 מילה. היידה.

כבר כתבתי בטורים קודמים שזה יכול להיות הפלייאוף שיגדיר את הקריירה של סטף. הוא לא פצוע, הוא לא חדש במעמדים האלו ובגדול נגמרים לו התירוצים. וכשנגמרים התירוצים, צריך להתחיל לעבוד. ולזכותו של סטף יאמר, הוא התחיל לעבוד. קשה. פועל במכרה פחם קשה (בלי הבעיות בדרכי הנשימה). ברבע הראשון של המשחק הכל עבר דרכו. וזה היה מדהים. והוא לקח ריבאונדים, והוא עשה (קצת) הגנה, והוא מסר, והוא חדר, והוא יצא, והוא קלע איזה 74 שלשות ברבע הראשון. וזה חשוב, כי גולדן סטייט שלו התקשתה מאוד באליפות של 2015 בגלל שהוא סמך מדי על השטף ההתקפי והיציאה שלו מחסימות, והוא הפסיד אליפות בגלל זה שנה שעברה. ובשביל להצדיק מקום ברשימת המאדר-פאקרס ע"ש דווין וויד ומעלה, סטף צריך להמשיך לעשות את מה שעושה עד עכשיו בפלייאוף.

ההתקפה של גולדן סטייט היא פסיכית ברמת המטופלים של אילן רבינוביץ' (או ברמת אילן רבינוביץ' עצמו) (#סליחה), ואתה באמת לא יכול לדעת מאיפה זה יבוא לך. חוץ מסטף שהיה מדהים (וגם זה, אגב, עם מספרים "בינוניים" למישהו שהיה המצטיין הבלתי מעורר של קבוצה שקלעה 136 נק'), אי אפשר להצביע על אף אחד אחר שנתן משחק חד פעמי. אפשר לדבר על זה שפטריק "רגע, מי?" מקאו נתן משחק מפתיע לטובה, אבל זה קרה רק בגלל ההפרש הגבוה. ושאר השחקנים? הכוכבים או הפועלים? דוראט עם 16 נק' ב-10 זריקות ורק 2 ריב', דריימונד עם 13 ב-4/10 (אבל אלוהים איזה איזו הגנה בצבע על כל מי שעבר שם, חירמן אותי אש), תומפסון עם 11 וכו'. המכונה שהיא גולדן סטייט לא מסתמכת על שחקנים בודדים, וכבר כתבתי על זה בעבר.

והיי, בסופו של יום, עם הקבוצה הזו, לא חושב שמישהו היה מופתע אם היינו רואים משחק אחד, או יותר, בסדרה הזו שיתפתחו בכיוון הזה גם בלי פציעה של לאונרד. זה עד כמה שהם טובים, ימח שמם. וכשגולדן סטייט קולעים במחצית הראשונה יותר שלשות ממה שהם זורקים (ברצינות, הם קלעו 11 שלשות ב-9 זריקות או משהו כזה), לא בטוח שיש לספרס מה למכור נגדם גם בסגל מלא.

מהצד השני עמדה קבוצה חסרת אונים. כל הניתוחים שראיתי עסקו באותם דברים שהיו ברורים לכולם, ושאפילו פופ התייחס אליהם, בזה שהקבוצה שלו לא האמינה שהיא יכולה לנצח, ושהם לא הביאו את מה שהביאו במשחק 6 מול יוסטון, ובלה בלה בלה. רוצים שאני גם אכתוב על זה? חבל, כי זה משעמם, גם אם נכון. אז בכמה מילים, כי אני צמא לאהבה שלכם ואני רוצה לרצות אתכם: אולדריג' היה זוועה, ממשיך לעשות לנו מיסטר למרקוס ודוקטור אולדריג'. דווקא ברבע הראשון היו לו כמה זריקות פנויות ממעלה המפתח (Top of the key), שאם היו נכנסות אולי היו מצליחות להעיר קצת את החבורה ולהכניס אותו לעניינים, ואולי המשחק היה הולך קצת טיפה יותר קרוב. וההתקפה הייתה תקועה ומשעממת ומבאסת ומאוד לא פופוביצ'ית, וההבדל בין המשחק הזה למשחק הראשון הזכיר את ההבדל בין משחקים 5 ו-6 בסדרה מול יוסטון, רק מול גולדן סטייט, שהם לא פראיירים כמו יוסטון.

ההיסטוריה מלמדת שתבוסות כאלו לא בהכרח גומרות סדרה, וס"א עוד יכולה להתאושש, ואולי בדרך נס לקחת את משחק 3, ולתת לנו קצת אנרגיה לסדרה. ואם ממש רוצים, ואחרי שפופ יגמור את סדנאת הפסיכולוגיה שלו בימים הקרובים, אפשר גם לראות כמה נקודות לא-לגמרי-שחורות אצל הספרס לקראת המשחק הבא: 1. אולי קאווי יחזור לשחק. 2. אולי קאווי יחזור לשחק. 3. אולי קאווי יחזור לשחק. 4. יש סיכוי ששילוב של משחק כל כך גרוע של מילס, גרין, אולדריג' ומאנו לא יחזור שוב. 5. ג'וני סימונס. לא יודע בדיוק איך, אבל אם קאווי חוזר, אם אני פופ, אני חושב איך לשלב את שניהם בהתקפה, אולי אפילו בחמישיה (במקום פאו? לשחק קצת סמול-בול?). ג'וני סימונס הוא טיפשון רציני, אבל הוא הוכיח מעל לכל ספק שהוא מתאים לפלייאוף הזה ולקבוצה הזו. אולי הסיבה שהוא עשה נקודות היא שלאונרד לא שיחק, אבל היכולת שלו לייצר לעצמו יכולה להיות מאוד חשובה לספרס בסדרה הזו. יחד עם לנארד על המגרש ואולי אולדריג' שיחליט לבוא לשחק, הספרס יכולים לייצר כוח בהתקפה והגנה מספיק טובה בשביל להשאר קרובים. ההתקפה של ס"א שונה עם קוואי ובלעדיו, ופופ צריך להבין איך הוא מייצר את הקבוצתיות של משחק 6 נגד יוסטון במשחק 3 מול הווריירס. 6. אולי קאווי יחזור לשחק. 7. בזכות התבוסה, אף אחד בספרס לא שיחק יותר מ-27 דקות במשחק הזה. תוסיפו לזה 44 (ברצינות, מי השיכור שמסדר שם את המשחקים בפלייאוף?) ימי מנוחה, ואולי מחלקת הגריאטריאה שהיא סן אנטוניו תגיע קצת יותר רעננה ומוכנה למשחק 3. 8. אולי קאווי יחזור לשחק.

עוד פוסטים!
רגע, את הקודמים קראתם?
חפשו פה דברים שמעניינים אתכם
bottom of page