באתם לבאס, אה?

או: בואו נדבר קצת על הסדרה של ס"א - יוסטון

טוב, אז הפלייאוף הזה מבאס. לא צריך להתעמק בסיבות לזה, כולם יודעים אותן (אל תגלגלו עלי עיניים. אתם מאוכזבים, ויש פה מספיק טקסט בשביל לא לחפור גם על זה). משחקים שנגמרים בהפרש של 5,000 נקודות, פלייאוף איזורי שכולו רק משחקי אימון לגמר של ג"ס וקליבלנד, יותר מדי פציעות ובגדול שלשול של כדורסל.

בתחילת חצאי הגמר האיזוריים סימנתי לעצמי שתי סדרות שאותי מעניינות יותר. הראשונה - טורונטו נגד קליבלנד. הנחתי שטורונטו, אחרי הופעה בגמר בעונה שעברה, והחיזוקים המתבקשים שעשתה, תהיה יריב ראוי לקליבלנד, וחשבתי שהולכת להיות אכבר סדרה. מה שקרה במציאות, ובכן, ראיתם. כמעט שבָּרתי את הטלויזיה (שימו לב, שבָּרתי, לא שבָרתי) מעצבים על חוסר האופי. מצד שני, אנחנו ב-2017, האשמת הקורבן היום זה-מה-זה לא קול.

הסדרה השנייה - ס"א נגד יוסטון. מקום שני נגד מקום שלישי במערב, שתי קבוצות, כביכול, איכותיות, משחקים צמודים בעונה הסדירה, דרבי, יונואו, אול דט שיט. ומה אגיד לך לכם? פייר? התאכזבתי.

וגם הבוקר, למרות משחק צמוד, היה כדורסל די מחורבן של שתי הקבוצות.

נתחיל מהסיבות הקלות - הסיבות של יוסטון:

אני אצהיר פה משהו, ואני מבטיח שאם תצטטו אותי אני אכחיש כל קשר (איך תוכיחו? לא תוכיחו): הארדן שחקן עצום. אולי השלישי באיכותו בליגה. אני לא סובל את הארדן, אבל זה לא מוריד מכמות האינטליגנציה הפסיכותית שלו (לא סתם הוא מכונה אלן טיורינג של ה-NBA, החל מרגע זה בעצם, ובגדול, עד לרגע זה וזהו). הוא משחק בקבוצה סופר מוגבלת שיש לה כלי נשק אחד (השלשות, נו בחייאת. הארדן הוא לא כלי נשק, הוא בנאדם). רוב הזמן הם עושים את זה ממש טוב, אבל כשלא הולך, אין להם יותר מדי אלטרנטיבות (בטח עכשיו עם הפציעה של ננה). אחרי שנאמר מה שנאמר, נגיע לדאון סייד. מכירים HERO BALL? בעצם כל מה שווסטברוק עושה? לקחת את הכדור ברבע הרביעי ואללה-בבאלה. אז יוסטון משחקים LUCKY BALL. זה הכדורסל הזה שלוקחים שלשות ושאלוהים יעזור לנו. אז נכון, זו שיטת משחק, ובטח, היא לגיטימית, אבל אין בה שום עומק אמיתי מאחוריה (בטח בהתחשב ברכות ההגנתית שלהם), והיא שיטה שנתמכת באלוהי המזל. שלשות בהכרח יכנסו באחזוים נמוכים יותר, ואני מת שכבר יגיע מישהו שיביא איזה סנטר ראוי לקבוצה ראויה ומישהו פה יקח כבר אליפות עם משחק פנים.

מהצד השני, ס"א. ב-2014 ס"א לקחה את אחת האליפויות המענגות שנראו. מול ה-HERO BALL של לברון (הופה, אקדח שמופיע במערכה הראשונה יורה בלברון במערכה השניה!), זו הייתה אחת מהקבוצות הקבוצתיות ביותר ששיחקו כדורסל, וזה היה מענג. זו הייתה קבוצה שהייתה גדולה מסך חלקיה, והיה כיף לאהוב אותה. שלוש שנים אחרי, ולס"א יש את אחת הקבוצות הטיפשות שהיו לה בשנים האחרונות. שילוב של שחקנים אינטילגנטיים אך מבוגרים מדי - מאנו, פרקר, פאו, דייויד לי - (שמתם לב שכולם או אירופאיים או לבנים או גם וגם וסתמו מאנו אירופאי הוא שיחק בקינדר) עם שחקנים לא מספיק טובים או די טיפשים - דני גרין (כן, למרות המשחק הטוב הבוקר), ג'וני סימונס (חיית משחק, אופי של ברזל אבל קצת טיפשון), דיוויד לי (מה? איך הוא הגיע גם לפה?), בשילוב עם קוואי האלוהי, פטי מילס שנותן בדיוק מה שהוא צריך לתת ואולדריג'.

מול קבוצה מוגבלת מאוד הגנתית, ושלמזלם נגמר להם האוויר גם בהתקפה ברבע האחרון הבוקר, ס"א לא הצליחו לייצר שום יתרון התקפי בשום שלב של המשחק (ולראיה - כמה דביל אתה צריך להיות בשביל לזרוק באזר-ביטר אחרי הבאזר?). לא הפעלה טובה של הגבוהים, לא ניצול הצפיפות בצבע שיוסטון ייצרה, לא זריקות טובות לשלוש. פשוט כדורסל טיפש. וזה מבאס, כי זה הכדורסל של פופ, ולא סתם פופ נראה שהוא לגמרי על הקצה רוב המשחק.

בעיני, האכזבה הגדולה ביותר של הפרנצ'ייז הזה הוא אולדריג'. לא יודע מה גורם לזה (פציעות? עייפות החומר? חם מדי בטקסס?), אבל השחקן שעשה במשחק הראשון של חצי הגמר אשתקד נגד אוקייסי 38 נק' ב-18/23 מהשדה, ונראה היה שהוא הולך להוביל את ס"א לעתיד ורוד, פתאום לא מצליח לייצר שום יתרון במיס-מאצ'ים שיש לו (אלוהים, לפחות פעמיים הוא לא הצליח לעשות פוסט-אפ על הארדן הבוקר), הזריקות שלו קצרות ומשהו נראה שם כבוי לגמרי. השחקן שהגיע בצורה מאוד לא ספרסית למועדון, לא מצליח להיות מה שהוא היה אמור להיות עבור הפרנצ'ייז.

לס"א היו שתי נקודות מזל הבוקר: הראשונה, כמו שכבר כתבתי, עם רוטציה של 7 שחקנים, החבר'ה של יוסטון נפלו מהרגליים ב-17 הדקות האחרונות של המשחק, ולא הצליחו לייצר התקפות ראויות.

השנייה - פלייאוף -ואפשר לראות את זה לדעתי בכל עונה בעשור האחרון- זו תקופה של וטרנים. ובסופו של יום מי שהתעלו היום בדקות המכריעות וידעו לתת את הפוש הנוסף היו מאנו וגרין, שני שחקנים עם קילומטרז' מספיק ארוך בפלייאוף.

אז בגדול אני חושב שטקטית יוסטון מתעלה על ס"א בפלייאוף הזה, אבל בלאקי-בול כמו בלאקי-בול אתה יכול להתעלות על היריב ועדיין להפסיד, ולא יודע מה יהיה במשחקים 6-7 (קוואי חוזר? הלוואי שקאווי חוזר), אבל אני לא רואה איך מי מהשתיים לוקחת יותר ממשחק אחד בסדרה מול ג"ס, ובקיץ הקרוב, הפרנצ'ייז שלימד את כל הפרנצ'ייזס בליגה איך פרנצ'ייז צריך להתפרנצ'ייז (תנסו להגיד את זה ברצף 4 פעמים), צריך לעשות חשיבה עמוקה מאוד איך הוא חוזר להיות הפרנצ'ייז של 2014.